זהירות שביר

 באנצקלופדיה המצויירת ' תרבות', מופיע הערך' פורצלאן' תחת ' אמנות זעירה'. מסופר שם על המלך קארלו השלישי מבית בורבון ש"הנהיג את ממלכתו בתבונה, אך עניני המדינה לא מנעוהו מלהתמסר בהתלהבות לתחביבו : עיצוב כלים ופסלונים מחרסינה". בהמשך מאוייר הטקסט בתלומי פסלונים שכולם " כשיות חמדה", דמויות של רוכלים, נערות תופרות, רועות אוזים בשמלות מלמלה ונגני חליל על גזע עץ. עד לנסיעה שלי עם איזיקה לאיטליה, בתחילת שנות השמונים, דמו בעיני כל חפצי הפורצלן לאותם פסלונים מהאנקלופדיה תרבות. במילנו, ראיתי לראשונה כלים עשויים פורצלן שנראו מודרניים. עבורי זה היה פתח לעולם חדש. ואזות צבעוניות שנראו כמו סקיצות דו מימדיות של אטורה סוטסאס, כלים ומרכבים של מטאו טון וסדרות של קערות דמויות פסטה של אנצו מארי.

 

במשך שלושים שנה עסוק איזיקה בהוראה, חשיפה ועידוד של עיצוב ואדריכלות בישראל דרך המוזיאו ומסגרות אחרות.  הוא אצר ועיצב תערוכות שהקדימו את זמנן ושילבו יכולת לצפות מהלכים והתפתחויות עולמיות לצד רגישות גדולה למעצבים צעירים מקומיים. מסוף שנות השמונים חזר איזיקה ליצור ולפסל כלים בזכוכית, בכסף ובפורצלן. תערוכה זו מציגה בפעם הראשונה בארץ,  את הצד היוצר, שהבשיל במשך שנים של לימוד והכרות עם עולם העיצחוב ההולך ומתפתח, בין התעשייתי לאישי, בין עיצוב לאמנות, בין יחיד לרבים.

עיצוב, על פי איזיקה, הוא מקצוע של ג'נרליסטים. הם עוסקים בחיבור בין דיסציפלינות שונות, חיבור של אמצעים שונים, של יכולות, תוך שהם בוראים דבר חדש. עיצוב, הוא דרך חיים, כמו אמנות - זו בהחלט לא עבודה. חיים מתוך חיפה מתמדת, התעדכנות, יצירה וגילוי ואולי החשוב ביותר שמירה על היכולת המופלאה של - הטלת ספק.

העבודות המוצגת בתערוכה, הן פרי עבודה של השנים האחרונות - כלים חדשניים ועם זאת ייחודיי, למרות שיוצרו בתהליכים תעשייתיים. את הכלים בתערוכה צריך לחוש בידיים. תבליטי הדפוס השונים, התזות הצבע, החריטות, הצביטות ומשיכות המכחול מעניקות  לפורצלן הקריר תחושה של מגע אישי וחום. כתב היד האישי, קוי הרישום הופכים את הכלים לכל כך ייחודיים וכל כך שבריריים וחד פעמיים.

 

 

בקטלוג התערוכה, משולבים דפים וקטעי דפים מתוך יומני הסקיצות של איזיקה. המבחר מקרי ואינו מייצג את מאות העמודים הנפלאים, אך יחד עם זאת ניתן בעזרתם לקבל מושג על עומקו ועושרו של פן זה בעבודתו. על חיפושיו היומיומיים אחר צורה, גודל, מבנה וצבע. את תלומי הכלים מתוך התערוכה הדפסנו על הצד המבריק של הנייר על מנת לשוות להם מראה פורצלאני ככל האפשר, תוך הדגשת היחסים בין המסות והמרכיבים של הכלים השונים תוך ויתור מודע על העושר הצבעוני שלהם.

את הסקיצות, הדפסנו על הצד המחוספס, דומה לניירות הרישום היום יומיים שכרוכים בתוך הספרים השחורים, שמלווים את איזיקה במסעותיו.

 

המורה הקפדן, שלא מפחד לדרוש את הבלתי אפשרי, כשהוא מצפה  ממני להישגים מפתיעים. ממנו למדתי לחשוב על עיצוב כעל חלק מתוך מארג יצירה שלם והמשכי. לא לשקוע לעולם לתוך עשייה שגרתית ומשעממת. הוא זה שיוצר עשרים וארבע שעות ביממה, עסוק כל הזמן, תמיד מדמיין את המהלך הבא, חוזר הביתה אחרי שבועיים של עבודה מאומצת בפירנצה, עייף ומאושר ומייד שולח תיקונים בפקס עליהם חשב בדרך, תוך שהוא מצייר פרחים בהכרת תודה.

 

גלית גאון, אוצרת התערוכה איזיקה פורצלנים, גלריה אסכולה לעיצוב,  קיץ  1996

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

  • Black Facebook Icon
  • Black Twitter Icon
  • Black Pinterest Icon
  • Black Instagram Icon
FOLLOW ME
SEARCH BY TAGS
FEATURED POSTS
1/9
ARCHIVE
Please reload

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now